הגשת תלונה במשטרה על אלימות

 

מהי תלונה במשטרה על אלימות?

תלונה במשטרה על אלימות היא אחת הדרכים החשובות והיעילות ביותר להגן על עצמנו ועל הסובבים אותנו, כאשר אנו נתקלים במצב מסוכן או פוגעני. אבל מה זה בעצם אומר, "להגיש תלונה על אלימות"? איך זה עובד ולמה זה כל כך חשוב לדעת מה המשמעות של זה? בואו נעשה קצת סדר.

קודם כל, חשוב להבין – תלונה על אלימות היא פנייה רשמית שמוגשת למשטרה במטרה לדווח על מקרה שבו אדם חווה פגיעה פיזית, נפשית או מילולית מצד אדם אחר. התלונה יכולה להיות מוגשת גם אם האלימות לא הופנתה כלפי המתלונן עצמו – למשל אם ראיתם מישהו נפגע ברחוב, או אם אתם מודעים למקרה שמתרחש בתוך המשפחה או במקום העבודה.

למה בכלל להגיש תלונה?

• עצירת הפגיעה: המטרה הראשונה והעיקרית של הגשת תלונה היא עצירת ההתנהגות האלימה ומניעת פגיעות נוספות.
• שמירה על זכויות: החוק עומד לצד הנפגעים, והגשת תלונה היא הדרך להתחיל בתהליך רשמי שמאפשר לכם לקבל את ההגנה והתמיכה המגיעות לכם.
• אחריות פלילית: לא פחות חשוב – הגשת תלונה עשויה להוביל להעמדה לדין של הפוגע ולהבטיח שהוא יישא בתוצאות מעשיו.

מי יכול להגיש תלונה?

אין צורך להיות עורך דין או מומחה בתחום כדי לפנות למשטרה. כל אדם שמרגיש שחווה או היה עד לאירוע אלים – יכול וראוי שיפנה למשטרה. גם אם אתם לא בטוחים במאה אחוז שמשהו שעברתם נחשב אלימות על פי החוק, עדיף להתייעץ עם איש מקצוע מאשר להתעלם.

ומה לגבי מקרים ישנים?

לא כולם מרגישים מוכנים להגיש תלונה מיד לאחר אירוע אלים – וזה בסדר. אפשר להגיש תלונה גם תקופה לאחר המקרה, כל עוד לא חלף תקופת ההתיישנות שנקבעת על פי סוג העבירה. במקרים כאלה כדאי לפנות לייעוץ משפטי על מנת להבין מה האפשרויות.

בסופו של דבר, תלונה במשטרה על אלימות היא צעד אמיץ – אבל גם חשוב ומתבקש. החוק בישראל, יחד עם המשטרה ומוסדות אכיפת החוק, שם דגש גדול על טיפול בעבירות אלימות. ככל שמתלוננים יותר – הסיכויים למנוע מקרי אלימות בעתיד גם הם גדלים.

 

סוגי אלימות שניתן לדווח עליהם

כשמדובר באלימות, חשוב לדעת שלא מדובר רק במכות פיזיות או צעקות. המושג "אלימות" כולל מגוון רחב של התנהגויות, וחשוב מאוד להיות מודעים לכך כדי שנוכל לזהות מקרים כאלה ולפעול בזמן.

אם אי פעם תהית אם מה שעברת או ראית נחשב לאלימות – כדאי להכיר את הסוגים השונים, כדי לדעת מתי נכון לפנות לעזרה ואיך להגן על עצמך או על אחרים.

אז אילו סוגי אלימות קיימים?

הנה רשימה של הסוגים העיקריים של אלימות שניתן (וכדאי!) לדווח עליהם במשטרה:

• אלימות פיזית: מדובר בפגיעות גופניות כמו דחיפות, בעיטות, חבלות, מכות – כל פעולה שנעשית כלפי הגוף של אדם אחר באופן שפוגע בו או מסכן אותו. גם ניסיונות לתקיפה נכללים כאן.
• אלימות מילולית: אל תזלזלו בכוחן של מילים. איומים, קללות, השפלות חוזרות ונשנות – כל אלו נחשבים לסוג של אלימות, במיוחד אם יש בהן איום ממשי או פגיעה מתמשכת בנפש.
• אלימות נפשית ורגשית: זה כולל מניפולציות, שליטה קפדנית, השפלה, ניתוק מקשרים חברתיים ועוד. לא תמיד רואים את הסימנים מבחוץ, אבל ההשפעה יכולה להיות הרסנית.
• אלימות מינית: לכל מגע מיני שנעשה ללא הסכמה ישירה ומודעת – אין מקום בחברה שלנו. זה כולל גם הטרדות מיניות, מעשים מגונים ועד לאונס. כל פגיעה מסוג זה מחייבת דיווח.
• אלימות כלכלית: מישהו מונע ממך גישה לחשבון הבנק שלך? כופה עליך לחתום על מסמכים? שולט לחלוטין בכסף שלך? גם זו אלימות, והיא שכיחה יותר ממה שחושבים, במיוחד בזוגיות או משפחה.
• אלימות במשפחה: כל אחד מהסוגים למעלה יכול להתרחש בתוך המשפחה – בין בני זוג, הורים וילדים או אפילו בין אחים. מדובר במעגלים אינטימיים, ולכן זה עוד יותר מורכב וטעון. חשוב לדעת שכל אדם זכאי לביטחון גם בבית.
• בריונות או אלימות בבתי הספר ובמקומות עבודה: גם ילדים ונוער יכולים להיות קורבנות או עדים לאלימות, וגם במקום העבודה אפשר להיתקל בהתנהגויות פוגעניות. אלה מקרים שדורשים טיפול מקצועי ודיווח מתאים.

זיהוי נכון של סוג האלימות הוא הצעד הראשון בהגנה על עצמנו ועל אחרים. אם משהו מרגיש לך לא תקין – גם אם את/ה לא בטוח/ה אם זה נחשב לאלימות – עדיף לפנות לייעוץ או לבדוק עם גורם מוסמך. אל תישארו לבד עם התחושה.

המשטרה, עובדים סוציאליים, מרכזי סיוע – כולם נמצאים שם בשביל לעזור. אתם לא צריכים להתמודד לבד.

 

מתי וכיצד יש להגיש תלונה על אלימות

אז קרה משהו שגרם לך להרגיש מאוים, פגוע או בסכנה – ואתה שוקל להגיש תלונה במשטרה. השלב הזה יכול להיות מבלבל ולעיתים גם מרתיע, אבל חשוב לדעת – אתה לא לבד, ויש דרך ברורה לעשות זאת.

מתי נכון לגשת להגיש תלונה?

הזמן הנכון להגיש תלונה הוא כמה שיותר קרוב למועד האירוע. למה? כי ככל שהתלונה מוגשת מהר יותר, כך קל יותר לאסוף ראיות, לתשאל עדים, ולנהל חקירה אפקטיבית. גם אם עברו כמה ימים או אפילו שבועות – עדיין אפשר ואף מומלץ לפנות למשטרה.

כמובן, אם מדובר באירוע מסכן חיים – אל תהסס להתקשר מיידית למוקד 100! גם אירוע שלא התרחש אך יש תחושה של סכנה – לדוגמה, איומים – מחייב דיווח בהקדם.

כיצד מגישים תלונה?

הגשת תלונה על אלימות נעשית באחת מהדרכים הבאות:

• הגעה לתחנת משטרה: הדרך הנפוצה והישירה ביותר. אתה נכנס, פונה לעמדת הקבלה, ומבקש להגיש תלונה. שוטר יזמין אותך לחדר, יקשיב, ויתעד את מה שתספר בפרטי פרטים. חשוב לדעת: אתה זכאי שיתייחסו אליך בכבוד ובאדיבות.
• הגשת תלונה דרך מוקד 105 או 100: במקרה חירום או כאשר מדובר באירוע אלימות ברשת, ניתן לפנות גם בדרכים אלה. לעיתים גם יפנו אותך לתחנה להשלמת הפרטים.
• פנייה מקוונת: חלק מתחנות המשטרה מאפשרות פתיחת פנייה ראשונית דרך האתר של משטרת ישראל, אך לרוב תידרש הגעה פיזית בנקודה מסוימת בהמשך.

מי יכול להגיש תלונה?

כל אדם שהיה קורבן לאלימות – פיזית, מילולית, מינית או נפשית – יכול וראוי להגיש תלונה. אבל גם עדים או בני משפחה יכולים לדווח אם נפגע כלשהו חושש או מתקשה בכך בעצמו. מדובר בצעד חשוב, גם להגנה על הנפגע וגם כדי למנוע פגיעות עתידיות.

מה צריך להכין מראש?

אל תדאג אם אתה לא זוכר כל פרט או אם אתה מרגיש מבולבל – זה טבעי. ובכל זאת, אם אפשר, כיף ומועיל להגיע עם כמה דברים מוכנים:

1. תיעוד של האירוע – סרטונים, צילומים, הקלטות או הודעות (אם קיימים).
2. מסמכים רפואיים – למשל אם ניגשת למרפאה או בית חולים בעקבות המקרה.
3. פרטים של עדים – שמות, טלפונים או אפילו רק תיאור חיצוני.

זכור: אין צורך לפחד מהתהליך. המשטרה נמצאת שם כדי לתת מענה, להקשיב ולפעול לפי החוק. חשוב לעשות את הצעד הזה – גם למען עצמך, וגם כדי למנוע את הפגיעה הבאה.

 

אילו פרטים חשוב לכלול בעת הגשת התלונה

אם החלטתם להגיש תלונה על מקרה של אלימות, קודם כל – כל הכבוד לכם. זה צעד אמיץ וחשוב, שיש לו השפעה גם עליכם וגם על אחרים שנפגעים. כדי להבטיח שהתלונה שלכם תטופל בצורה היעילה והמקצועית ביותר, כדאי מאוד לדעת מראש אילו פרטים חשוב להביא למשטרה.

שימו לב – ככל שהתלונה תהיה מדויקת, מפורטת וברורה יותר, כך יגדלו הסיכויים לחקירה מוצלחת, ותהיה למערכת הצדק אפשרות טובה יותר להתמודד עם הפגיעה.

הדברים שלא כדאי לשכוח:

• פרטי האירוע: מתי זה קרה (תאריך, שעה מדויקת ככל האפשר), איפה זה קרה (כתובת, אזור, תיאור המקום), ואילו נסיבות הובילו לאירוע. חשוב לתאר גם מה בדיוק התרחש מבחינת מעשים, מילים או כל דבר אחר שקרה.
• פרטי התוקף: אם אתם מכירים את האדם שתקף – ציינו את שמו, גילו, תיאור פיזי, קשר ביניכם ועוד. אם לא, כל פרט יכול לעזור – למשל, בגדים שלבש, צורת דיבור, או פרטי רכב שהיה לו.
• עדים: האם מישהו היה באזור וראה או שמע את מה שקרה? אפשר לציין שמות, טלפונים או כל דרך שבה המשטרה תוכל ליצור קשר עם העדים. עדות של אדם נוסף יכולה לחזק מאוד את התלונה שלכם.
• תיעוד: אם יש לכם תמונות, סרטונים, הקלטות שמע או הודעות כתובות (למשל, הודעות וואטסאפ או מיילים) שמוכיחות את המקרה או מחזקות את הסיפור שלכם – הביאו אותן איתכם. זוהי ראיה שיכולה להפוך את התיק להרבה יותר חזק.
• נזק שנגרם: תארו כל פגיעה פיזית, נפשית או רכושית שנגרמה לכם. אם פניתם לטיפול רפואי, שמרו מסמכים מהמרפאה או בית החולים. תחושות כמו פחד, חרדה או הפרעות שינה חשוב לציין, גם אם קשה לדבר על זה – זו השלכה ישירה של האלימות.

שימו לב – חשוב לא להכביר בפרטים לא רלוונטיים, אבל כן לדייק בפרטים המשמעותיים

לפעמים מתוך רצון להסביר הכול, אנחנו גולשים לפרטים שאינם חשובים לחקירה. נסו להתמקד בעיקר – מה קרה, מי היה מעורב, כיצד נפגעתם, ואילו הוכחות יש לכם לכך. הרשויות יודעות לשאול שאלות נוספות אם צריך, ואתם לא לבד.

מומלץ מאוד לרשום מראש את הפרטים המרכזיים על דף או במסמך בטלפון לפני שאתם מגיעים לתחנה. זה יכול להקל עליכם בזמן הדיווח, במיוחד כשאתם עדיין נסערים או לחוצים.

הכי חשוב לזכור – אתם עושים צעד אמיץ. כל פרט שאתם משתפים הוא עוד אבן דרך בהשגת צדק והשבת תחושת הביטחון.

 

זכויות המתלונן במהלך ההליך

אז החלטתם להגיש תלונה במשטרה על מעשה אלימות – צעד אמיץ וחשוב! אבל רגע לפני שממשיכים, חשוב לדעת: גם למתלונן יש זכויות ברורות שמגיעות לו בכל שלב בתהליך. זה לא רק שם יפה על נייר – אלו זכויות שמטרתן להגן עליכם, לחזק את תחושת הביטחון ולאפשר לכם לקחת חלק פעיל במה שקורה. בואו נדבר על זה בצורה פשוטה וברורה.

אז מהן הזכויות שלכם כמתלוננים?

• הזכות להתייחסות רצינית: משטרת ישראל מחויבת לבדוק כל תלונה בצורה יסודית. אפילו אם זה לא "נראה רציני" למישהו – לכם זה יכול לשנות חיים.
• הזכות לסודיות: שמירה על פרטיותכם היא חלק מהחוק. שמכם ופרטיכם האישיים לא ייחשפו ללא הסכמתכם, למעט מצבים חריגים מאוד הקשורים לחקירה.
• הזכות לעדכון שוטף: אתם לא אמורים להישאר באפלה. מגיע לכם לדעת מה קורה בתיק – האם נפתחה חקירה, מה הסטטוס שלה, ואם התקבלו החלטות ממשיות לגביו.
• הזכות לליווי: בפרט במקרים רגישים כמו אלימות במשפחה או אלימות מינית, תוכלו לבקש ליווי של עובד סוציאלי או תמיכה מקצועית אחרת בזמן מתן העדות.
• הזכות לבקש צווי הגנה: אם יש חשש לסכנה מצד החשוד, ניתן לפנות לבית המשפט בבקשת צו הרחקה או הגנה – לעיתים בסיוע המשטרה או גורמי רווחה.
• הזכות להתלונן על טיפול לקוי: מרגישים שהתלונה לא טופלה כראוי? אפשר ורצוי לפנות למחלקת פניות הציבור של המשטרה או לנציב תלונות הציבור.

כדאי לדעת

המפגש עם המשטרה יכול להיות מתוח ולעיתים גם מרגש או מלחיץ – וזה לחלוטין מובן. אל תרגישו שאתם לבד! יש עמותות, יועצים משפטיים ואנשי מקצוע שמכירים את המערכת ויכולים ללוות אתכם בתהליך – ברוב המקרים ללא עלות.

זכרו: אתם לא צריכים "להוכיח" את הסיפור במעמד הגשת התלונה. רק לספר את מה שקרה מנקודת מבטכם. המשטרה תפתח בחקירה במידת הצורך, וזה בדיוק התפקיד שלה.

מילה מהלב

להתלונן על אלימות – במיוחד כשמדובר באדם קרוב או במערכת יחסים מסובכת – זה קשה מאוד. אבל הידיעה שיש לכם זכויות שמגינות עליכם יכולה לעשות את ההבדל בין תחושת חוסר-אונים לבין תחושת שליטה בתהליך. היו חזקים, דעו את זכויותיכם ואל תפחדו לעמוד על שלכם.

 

תהליך הטיפול של המשטרה בתלונה

הגשת תלונה על אלימות במשטרה היא צעד חשוב ואמיץ, אבל מה קורה אחר כך? איך המשטרה מטפלת בתלונה, אילו שלבים היא עוברת ומתי תדעו אם משהו באמת זז? בדיוק בשביל זה הכנו לכם הסבר נעים, ברור ומקצועי על הדרך שהתלונה שלכם עוברת מהרגע שהיא מוגשת ועד סוף הטיפול בה.

אז מה קורה אחרי שמגישים תלונה?

כשאתם ניגשים למשטרה ומוסרים את פרטיכם ואת פרטי האירוע, נפתח תיק פלילי. זהו ממש שלב הפתיחה. התיק נרשם במערכות המשטרה, ומועבר לטיפול של חוקרי התחנה המתאימה. ומשם? מתחילים להזיז עניינים.

שלבי הטיפול בתלונה:

1. פתיחה של חקירה: אם התלונה עולה לכדי חשד לעבירה פלילית, תיפתח חקירה שבמסגרתה ייאספו ראיות, יגבו עדויות וייבחנו פרטים שונים.
2. חקירת המעורבים: המשטרה פונה לאנשים שהיו מעורבים במקרה – כולל החשוד, עדים ואתם כמתלוננים. ייתכן שתקבלו זימון להשלמת גרסה או למענה על שאלות נוספות.
3. בדיקות ושליחת ממצאים: לעיתים יש צורך בבדיקות רפואיות, חוות דעת מומחים, או איסוף ראיות כמו צילומים, הקלטות ועוד.
4. המלצה להעברת תיק לפרקליטות: לאחר איסוף כל החומרים, המשטרה קובעת אם יש תשתית ראייתית מספקת ומעבירה את ההמלצה לפרקליטות לגבי הגשת כתב אישום, או סגירת התיק.

כמה זמן זה לוקח?

האמת? זה תלוי. תיקים מורכבים עלולים להימשך חודשים, בעוד תיקים פשוטים יותר יכולים להיסגר תוך כמה שבועות. תמיד מומלץ להתעדכן אחת לכמה זמן בתחנה – תרגישו חופשיים ליצור קשר עם חוקר התיק או לקבל מידע מהקצין האחראי.

וכשיש החלטה – איך תדעו?

המשטרה תעדכן אתכם בהחלטות מרכזיות בנוגע לתיק. אם הוחלט לסגור את התיק או להעבירו לפרקליטות להמשך טיפול – תקבלו הודעה רשמית. לא פחות חשוב – אם התיק נסגר, תוכלו לקבל הסבר על הסיבה ולעתים אף לבקש בחינה מחודשת של ההחלטה במקרים מסוימים.

טיפים חשובים לאורך הדרך

• שמרו על פרטי התיק – המספר שניתן לכם עם הגשת התלונה הוא המפתח למעקב.
• היו זמינים – אם המשטרה מנסה ליצור איתכם קשר, תגיבו בהקדם כדי למנוע עיכובים.
• אל תתביישו לשאול שאלות – זה לגמרי לגיטימי ואף מומלץ לשאול את המשטרה איפה עומדת התלונה ומה שלב הטיפול הבא.

הדבר הכי חשוב לזכור – גם אם זה מרגיש תהליך איטי ומסורבל, מדובר במערכת חוק שמנסה לברר את האמת בצורה יסודית. התמדה, סבלנות ומעקב נכון יעזרו לכם לוודא שהתלונה מקבלת את הטיפול הראוי.

 

משמעויות משפטיות ואפשרויות להמשך

הגשת תלונה למשטרה היא רק הצעד הראשון – אבל מה קורה אחרי כן? חשוב להבין שיש לתהליך המשך משפטי שעשוי להשפיע לא רק על הגורם הפוגע, אלא גם על חייך. בואו נדבר בשפה פשוטה וברורה על מה המשמעויות המשפטיות והאפשרויות שעומדות בפניך לאחר הגשת תלונה על אלימות.

אז מה השלב הבא לאחר הגשת התלונה?

בדרך כלל, משטרת ישראל תחקור את התלונה ותשקול פתיחה בהליך פלילי נגד האדם שעליו התלוננת. אם קיימות ראיות מספיקות, התיק יועבר לפרקליטות, ושם יוחלט האם להגיש כתב אישום. מדובר בתהליך שיכול לקחת זמן, אבל זוהי הדרך המשפטית להבטיח שהצדק ייעשה.

ומה אם אין מספיק ראיות?

יהיו מקרים שבהם המשטרה תסגור את התיק, למשל אם אין ראיות מספקות או אם לא ניתן לזהות את התוקף. אבל! גם במקרה כזה, יש לך זכויות:

• ערעור על סגירת התיק – ניתן להגיש ערר לפרקליטות המדינה ולבקש פתיחה מחדש של החקירה.
• פנייה להליך אזרחי – גם אם לא מתקיים הליך פלילי, אפשר לשקול תביעה אזרחית לפיצויים.

מהן האפשרויות שלך להמשך?

1. הליך פלילי: המדינה מנהלת את ההליך נגד התוקף בשם הציבור. את עשויה להיות מוזמנת לעדות בבית המשפט – במידה ותהיי עדה רלוונטית.
2. הליך אזרחי: את יכולה – באמצעות עורך דין – להגיש תביעה אזרחית לפיצוי על נזקי גוף, נזק נפשי, הכנסות שאבדו ועוד.
3. צו הגנה: ניתן לפנות גם לבית משפט לענייני משפחה או שלום ולבקש צו הגנה או צו הרחקה – זהו כלי חשוב להבטחת הביטחון האישי שלך.

טיפ של זהב 💡

אל תעברי את זה לבד. התהליך יכול להיות מבלבל ולעיתים לא פשוט רגשית. התייעצי עם עורכי דין שמתמחים בזכויות נפגעי עבירה, פני למרכזי סיוע, ואל תהססי לבקש ליווי במהלך חקירות ומשפטים. זכאית לליווי!

לסיכום, להליך המשפטי לאחר הגשת תלונה על אלימות יש חשיבות גדולה – גם בהיבט של צדק וגם בבנייה מחדש של תחושת הביטחון שלך. אל תהססי להשתמש בכל הכלים והזכויות שלך. אחרי הכל, את לא לבד בדרך הזו.